אתר סוכרת
מוקדש לילדים הסוכרתיים ובני משפחותיהם.
גם אם אינך ילד, תמצא כאן מידע רב שיכול לעזור לך.
 מה חדש   טיפים   שאלות נפוצות
על סוכרת 
 ספרונים   סוכרת בוידאו    מדריך סוכרת   מוצרי סוכרת 
 קישורים   מילון   תזונה   דפי שניידר   מאמרים   פורום סוכרת   סוכרת אחרת 
פורום סוכרת של מתוקים
המקום לשיתוף ידע ונסיון בפורום הסוכרת של מתוקים.
שאלות על סוכרת, דעות, חוויות או תלונות.
כל מה שיש לך ללמוד או ללמד על סוכרת
 
 עזרהעזרה    חיפושחיפוש     רשימת חבריםרשימת חברים    קבוצות משתמשיםקבוצות משתמשים   <b>הרשמה</b> (כדאי)הרשמה (כדאי) 
 כרטיס אישיכרטיס אישי    התחבר כדי לבדוק מסרים אישייםהתחבר כדי לבדוק מסרים אישיים    התחברהתחבר 
שאלות נפוצות
על סוכרת
שאל את
המומחה
ילדים
ונוער
סוכרת נעורים
(סוג 1)
סוכרת מבוגרים
(סוג 2)
סוכרת
הריון
תזונה
ודיאטה
מתכונים סוכרת
אחרת
משברים....

 
   עמוד ראשי -> פורום סוכרת נעורים (סוכרת סוג 1, סוכרת בילדים)
עבור:  
חזור ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך <-לנושא הקודם חזרה לפורום הנוכחי לנושא הבא-> להודעות אחרונות/פופולרית
מחבר הודעה
אורחת






הודעהנשלח: 07/11/2012 ב- 21:56:07    כותרת הודעה: משברים.... תגובה עם ציטוט

האם קורה לכם שילדכם פורץ בבכי מר כי הוא לא רוצה להיות סוכרתי יותר!!!
לאחרונה זה קורה אצלנו פעמים רבות
הייתי רוצה לדעת איך אתם עוזרים לו ואיך אתם מתמודדים כי כולנו בדאון רציני עכשיו
למרות שהסוכרת כבר חוגגת שנתיים
חזור למעלה
סינטיה1

200


הצטרף בתאריך: 07/11/2011 ב- 10:04:58
הודעות: 266

הודעהנשלח: 08/11/2012 ב- 09:59:29    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אורחת יקרה

קודם כל את צריכה ללמוד לסנן ,לא לשקוע ברחמים עצמיים ולא לרחם על הילד כי הרחמים הם הדלק שמניע את ההתנהגות הזו.
מותר להתרגז,מותר לקלל ומותר לקטר אך לא לרחם.

אני יודעת שאת כמו כל האמהות רוצות את הכי טוב בשביל הילדים שלהם אבל צריך להתמודד עם המציאות,לא הכל מושלם ולא הכל דופק כמו שרוצים.
אצל ילד אחד יש סיפור סכרת אצל שני סיפור נפשי אצל שלישי לא מצליח לו בחיים ועל כולנו מרחפת עננה של פצצה גרעינית אירנית.
זהו,זה העולם ואם זה צריך לחיות,לחיות טוב ,מאושרים ולא לשקוע למרה כבדה ומעיקה.
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
שלומית

500


הצטרף בתאריך: 04/04/2010 ב- 15:23:49
הודעות: 1109

הודעהנשלח: 08/11/2012 ב- 20:55:01    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

לאורחת שלום,
האמת, מתחשק לי להצטרף לבן שלך ולצרוח איתו בכל הכוח שיקחו מאיתנו כבר את הסוכרת הזאת!!! כמה כבר אפשר עוד לשמור, לטפל, לאזן, לחשוב ולפתור בעיות ימים ולילות בלי הפסקה!
אני לא יודעת בן כמה הבן שלך, אבל נראה לי שגם כשגדלים זה לא פשוט.
אצלנו היה המשבר הראשוני ואז הוא הפגין איפוק ואפילו היה נדמה לי שנדבק בסיבוך האהבה לסוכרת.
אבל לפני כמה ימים, פתאום הוא אמר לי שכבר אין לו כח יותר לטפל בסוכרת. זה שבר אותי לגמרי והחזיר אותי לתחילת המחלה. דוקא בגלל שהוא אף פעם לא קיטר ואמר לי את זה ככה פתאום מהלב אז נשברתי.
מה שאמרתי לו זה שהוא צודק, כי גם לי נשבר מזה, אבל שיזכור שזה לא יהיה ככה כל החיים!!!
הצעתי לו גם שיקח יום חופש שלא יטפל בכלל אלא שאני אעשה בשבילו הכל ולא יצטרך כל היום לחשב, אבל כמובן שהוא לא הסכים - הוא כבר גדול מדי.
מדי פעם אני מזכירה איזה מחקר שעושים כדי למנוע מראש תסכולים.
אבל באותו לילה, אני אשתף אותך שלא הצלחתי להרדם מרוב בכי.
כמו בתחילת הסוכרת.
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
אורחת






הודעהנשלח: 11/11/2012 ב- 08:53:38    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

שלומית, הבן שלי בן 8 וכבר התחיל להתעייף מהמחלה הזו ואין כמוני מבינה אותו כי חלק מהיום אנחנו מטפלים בה וחלק הוא עם הסייעת .
הוא פשוט הבין שהסיפור נצחי והוא מתוסכל,בוכה וצורח שהוא כבר לא רוצה להיות סוכרתי
עם התקפים כאלו של מדי כמה ימים , מיותר שאספר לך איך כאמא אני מרגישה עדיף שלא
למרות שמולו אני לא מראה את זה.
לא ברור איך לא מוצאים פתרון למחלה הזאת זה פשוט לא יאומן ונראה לי שזו סוג של
קונספירציית רופאים+חברות התרופות והאביזרים .
חשבת איזה פיטורים המוניים יהיו במידה ויהיה מרפא??? נוח להם שהמצב ישאר ככה
על הגב של הילדים שלנו נראה לי שצריך לקום ולעשות מעשה .
חזור למעלה
אורחת1






הודעהנשלח: 11/11/2012 ב- 11:23:25    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

לאורחת, שלום!
אולי התנהגות של בנך קשורה לתנודות סוכר? למשל, הוא עצבני בגלל שהגיע לערכים
נמוכים או יש ערכים גבוהים וצריך להחליף פרפרית או להזריק.
יכול להיות שהוא כועס בגלל שלא יכול להשתתף באיזשהיא פעילות בגלל סכרת
או מרגיש שונה מילדים אחרים במשפחה?
תנסי לדבר עם בנך כאשר הוא רגוע , כך תמצאו איך אפשר לשפר את המצב.
אף ילד לא אוהב זריקות, אבל כשילד יותר מאוזן ועסוק בתחביבים שלו, קל יותר
גם לילד ולמשפחה להתמודד עם קשיים.
חזור למעלה
אורחת






הודעהנשלח: 11/11/2012 ב- 14:37:53    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

זה לא קשור לשום דבר שלא מאפשרים לו.
הוא בחוג , הוא הולך לחברים לשעה שעתיים , פשוט נמאס לו מדידות הסוכר כל הזמן בכל פעם שהוא אוכל (כשהסנסור
לא מודד נכון) ונמאס לו שהוא בגבוהים אז הוא צריך לחכות עד לאוכל.
אפשר להבין אותו לא?????
הוא אומר שהוא מתגעגע לחיים הקודמים שלו , אפשר להבין גם את זה !
זה פשוט נמאס כבר עליו והוא התחיל להבין שהעסק לא הולך להגמר לעזאזל !!!!
חזור למעלה
גדי

 Site Admin


הצטרף בתאריך: 13/05/2005 ב- 14:42:34
הודעות: 5003

הודעהנשלח: 11/11/2012 ב- 18:28:33    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

שלום אורחת,
יש מצבים בהם אימון אישי יכול לעזור בהתמודדות.
עייני בקישורים:
אבא של הילה - מאמן אישי
איריס פלג - מאמנת אישית
_________________
גדי - מנהל האתר
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
שלומית

500


הצטרף בתאריך: 04/04/2010 ב- 15:23:49
הודעות: 1109

הודעהנשלח: 11/11/2012 ב- 19:04:05    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

לאורחת שלום,
ברור שחייבים לעשות משהו. השאלה מה...
בינתיים אני אפילו לא כותבת את זה כאן, אבל אני שומעת מחוקרים שזה יקח זמן...
אז אני יותר בונה על הטכנולוגיה.
ההתמודדות מאוד קשה בגיל הזה. מה שאני חושבת שאולי צריך זה להכיר לו ילדים כמוהו. נראה לי שהוא יראה בזה נחמה שהוא לא לבד.
חוץ מזה, יהיו כאן אנשים שיקטלו אותי, אבל אני כן מאמינה שצריך לתת לילד תקוה שידע שלא כל החיים זה יהיה ככה. גם אם את חושבת שזה המצב. תני לו איזה מועד, תגידי לו שלמשל עד התיכון עומד לצאת איזה משהו... שיהיה לו למה לצפות.
תזרמי איתו. אל תתנגדי לו כשהוא בוכה שנמאס לו מהסוכרת, אלא תגידי לו שהוא צודק ושגם לך נמאס מהסוכרת אבל לא ממנו, שאת אוהבת אותו יותר מכל דבר בעולם ושהמצב ישתנה!!!
מקוה שנתתי עצות נכונות...
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
אורח






הודעהנשלח: 11/11/2012 ב- 23:17:42    כותרת הודעה: אימון אישי תגובה עם ציטוט

חשוב להדגיש כי אימון אישי מוגדר לגילאי 13 ומעלה בלבד.
לא ניתן לאמן ילדים מתחת לגיל זה.
במקרים בהם יש ילד קטן האימון יבוצע להורים - כיצד להתנהל מול הילד.
קובי
אבא של הילה
חזור למעלה
סינטיה1

200


הצטרף בתאריך: 07/11/2011 ב- 10:04:58
הודעות: 266

הודעהנשלח: 12/11/2012 ב- 09:56:53    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

שלומית...... סימן קריאה סימן קריאה סימן קריאה רשע או מאוד עצבני רשע או מאוד עצבני

איך זה קרה שלפני שבוע בכית כל הלילה ורק עכשו אני יודעת מזה סימן שאלה סימן שאלה
בשביל מה אני פה סימן שאלה סימן שאלה
למה את נזכרת לשתף אותנו רק עכשו וסחבת את המועקה לבד שבוע שלם? למה? המום

טוב,אז אני כאן,תוציאי.
אחר כך נאסוף את כל השברים ונתחיל מחדש.
המטרה...לחיות באושר ולצמצם את הנפילות למינימום.
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
שלומית

500


הצטרף בתאריך: 04/04/2010 ב- 15:23:49
הודעות: 1109

הודעהנשלח: 12/11/2012 ב- 10:35:46    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

הי סינטיה, צוחק
אהבתי את המטרה שלך, אבל לפעמים יש מכשולים בדרך...
בכל אופן, מאחר שמנסיוני לא כולם מבינים ומגיבים כמוך, העדפתי להשתדל לשמור את זה לעצמי. רק כשכתבה אותה אמא שקשה לה, הרשיתי לעצמי לכתוב.
חבל שזה ככה, אבל זה מה יש.
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
סינטיה1

200


הצטרף בתאריך: 07/11/2011 ב- 10:04:58
הודעות: 266

הודעהנשלח: 12/11/2012 ב- 11:55:32    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

שלומית
לא הבנתי,כתבת,אני מצטטת " מנסיוני לא כולם מבינים ומגיבים כמוך"
ממה את פוחדת?שיגידו שאת בכיינית,אז שיגידו,עובדה שיש כאן מספיק אמהות שמרגישות כמוך ואם כל אחת תשמור דברים בבטן אזי כולן תהיינה אומללות.

כמה פטנטים (ממרום ניסיוני ) צוחק שאספתי לשליטה ב"נפילות".

כשאת מרגישה חרדות,רחמים על הילד,כאב לב ועוד כמה מרעין ומבישין תעשי משהו אחר שיסיח את הדעת.
אם זה קורה למשל בלילה,אל תמשיכי לבכות לתוך הכרית (חבל לכבס ציפית נקיה) תקומי תכיני לך משהו טעים,תפתחי את ערוץ הקומדיות או ערוץ הסרטים ותרדמי מול הטלויזיה,בבוקר הכל עבר.
אם זה קורה באמצע היום,אל תשקעי בתוך החרדה ,יש לך כיור מלא כלים לנקות,אז תנקי,ואם עדיין לא עבר,תנקי גם את המקרר,התנור המיקרו והמגרות,עד שיעבור.
ואם המטבח מצוחצח ועדיין החרדה לא עברה,תצאי להליכה,רצוי עם חברות,האויר הנקי ופעילות ספורטיבית מפרישים הורמון שמפרק את הסטרס.
אם עשית את כל הנ"ל ועדיין לא עבר או שיש שאריות שמפריעות לך להיות מאושרת אזי יש את אתר המתוקים,וכולנו כאן לעודד אחד את השני.

רצוי לא לפזר חרדות, דכאונות ורחמים על הסביבה הקרובה כי אנחנו לא רוצים לייצר משוב חיובי לדברים שליליים אלא לדכא אותם,לכן אל תשתפי את בעלך\הורייך\ילדייך מהם לא תבוא הישועה.

כל הנאמר למעלה יעלם מן העולם כשימצאו מרפא.
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
שלומית

500


הצטרף בתאריך: 04/04/2010 ב- 15:23:49
הודעות: 1109

הודעהנשלח: 12/11/2012 ב- 12:51:13    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

את צודקת. באמת אני לא משתפת את הסביבה הקרובה לי כי זה סתם יעציב אותם.
בכל אופן, לא כולם כאן בפורום חושבים שסוכרת היא סיבה להתעצב. אבל לא אכנס לזה, כי אין לי כח לעוד ויכוחים בפורום. בכל מקרה, את יודעת איך זה, יש עליות וירידות.
סתם, נמאס כבר להתעסק בזה.
יהיה טוב.
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
סינטיה1

200


הצטרף בתאריך: 07/11/2011 ב- 10:04:58
הודעות: 266

הודעהנשלח: 12/11/2012 ב- 14:05:36    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

ברור שלא כולם חושבים שסכרת היא סיבה להתעצב,ברור שלא.
על אלה נימנים כל מי שמתפרנס מסכרת.
הם צוחקים בדרך לבנק בזמן שאנחנו "מצחצחות כיורים".
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
אורחת2






הודעהנשלח: 12/11/2012 ב- 15:46:48    כותרת הודעה: קושי להתמודד עם הסוכרת תגובה עם ציטוט

לאורחת ולכולם שלום,
אין ספק שאנו מתמודדים עם קשיים עצומים בהתמודדות עם הסוכרת ופעמים רבות אמרנו לעצמנו בבית שהלוואי והיינו יכולים להעיף אותה מהחלון, הבנו כבר את העניין.
כל פעם שקשה ורע לי עם הסוכרת אני מנסה לחשוב מה עובר על הבן שלי זה בטח כאין וכאפס לעומת מה שהוא מרגיש.
אנו מקפידים לאפשר לו לדבר על התסכולים.
בעלי ואני מדברים בינינו הרבה על הקשיים ולמדנו כי בתורות, פעם הוא למעלה ואני למטה, ולהיפך.
כשהרגשנו שהבן שלנו מתוסכל מאוד מהסוכרת וזקוק לעזרה, פנינו למרכז טיפולי של העירייה והוא הלך לטיפול באומנות כשנה וחצי. בחוויה שלנו הוא מתמודד טוב יותר עם התסכולים והקשיים מאז הטיפול.
לכל גיל ישנה מסגרת טיפולית מתאימה וכיום יש מבחר גדול, אין צורך להישאר לבד ישנם טיפולים בהבעה ויצירה הכוללים: אומנות, מוזיקה, תנועה, ביבלותרפיה ובע"ח. פעם המליצו לנו ללכת לפסיכולוג רפואי, עדיין לא עשינו זאת.

הקשיים בהתמודדות הם עצומים הן לילדים והן להורים ולכן חשוב לא להישאר לבד ולמצוא כתובת לקבלת עזרה.
חזור למעלה
אורח






הודעהנשלח: 12/11/2012 ב- 17:45:02    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אני לא בטוח שזה ינחם אתכם. אבל בשם הוותק שלנו בסוכרת אני יכול לומר שהזמן מקהה רגשות. עדיין דמעה פה דמעה שם. אבל אלה בוודאי לא הדמעות של תקופת האבחון.

אבא ותיק
חזור למעלה
שלומית

500


הצטרף בתאריך: 04/04/2010 ב- 15:23:49
הודעות: 1109

הודעהנשלח: 14/11/2012 ב- 16:24:10    כותרת הודעה: לאבא ותיק תגובה עם ציטוט

כמה זמן אתם עם הסוכרת?
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
מאמ

50


הצטרף בתאריך: 17/05/2005 ב- 18:34:49
הודעות: 197
מיקום/מין/גיל: מזכרת בתיה-גבר- 1969

הודעהנשלח: 14/11/2012 ב- 23:51:29    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

לאבא ותיק,

צר לי להיות משבית שמחות , נכון כבר אין דמעות כמו באיבחון, אבל זה תופס אותך ברגעים הכי לא צפויים ,
הסבר:
המתוק שלנו בן 13 - כמעט 9 שנים עם הסכרת ומתנהל עצמאית כיאה לנער מתבגר,
לפני שבועיים הייתי עם הבן הצעיר ביומהולדת (הקטנצי'ק בן 5 והוא הגבר היחיד בבית שלא מזריק) ופתאום אני מבין שאני בודק מה הוא אוכל........

היות וזה איזשהו קיטור אני מזכיר לכולם שזכיתי באולימפיאדה , ואני עדיין מחפש עבודה
_________________
שיהיה בכייף
אמיר
מתוק אבו מתוק
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
אבא ותיק






הודעהנשלח: 15/11/2012 ב- 00:11:02    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

המתוק מתוק מגיל 10 ועכשיו כבר בן 26 מחוץ לבית. אני רק יכול להתפלל לטוב.
חזור למעלה
שלומית

500


הצטרף בתאריך: 04/04/2010 ב- 15:23:49
הודעות: 1109

הודעהנשלח: 15/11/2012 ב- 09:06:18    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

נראה לי שכשהם עוזבים את הבית זה קצת יותר פשוט לנו כהורים כי אנחנו לא באמת מתמודדים עם זה.
כלומר, הבעיה קיימת אבל אנחנו לא רואים אותה ביום יום.
מצד שני, אצלי הוא עדיין בבית ואני בכלל לא יודעת איך אצליח לשחרר כשיגיע הזמן.
מקווה שעד אז יהיה משהו חדש שיקל יותר על החיים.
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
סינטיה2

10


הצטרף בתאריך: 15/11/2012 ב- 12:17:31
הודעות: 34

הודעהנשלח: 15/11/2012 ב- 13:41:00    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

מאמ האלוף :)

תגיד...חשבתי שהאולימפידה נפתחת אחת ל 4 שנים.
אומנם זכית מקום ראשון בסבב הזה אבל,בחייך,תן הזדמנות גם למישהו אחר.
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
אורח






הודעהנשלח: 16/11/2012 ב- 08:24:04    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

סינטיה,
צר לי לאכזב אותך "בדרך לבנק".
כל הפעילות שאני עושה כיום בנושא הסוכרת היא בהתנדבות.
בכללה: שתי סדנאות בפורום בוגרים, תהליך לרופאים ואנשי צוות במירפאת סוכרת (חמישה מפגשים), הרצאות בקורס אחיות בוולפסון.
בעבר אימנתי מעט בתחום הסוכרת בתשלום אך בשנה האחרונה חדלתי מכך כי התפתחתי בתחומים אחרים והסוכרת הפכה להיות "תרומה לקהילה".
את יכולה להשאיר את הציניות לפוסטים אחרים.
שלומית - תחסכי ממני את תגובתך.
קובי חיון
חזור למעלה
שלומית

500


הצטרף בתאריך: 04/04/2010 ב- 15:23:49
הודעות: 1109

הודעהנשלח: 16/11/2012 ב- 09:07:34    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

אזעקת אמת!
נפל טיל בפורום!
והוא אפילו חתם את שמו!!! רשע או מאוד עצבני צוחק קורץ
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
סוכרלוז

200


הצטרף בתאריך: 27/12/2009 ב- 20:24:25
הודעות: 316
מיקום/מין/גיל: נקבה, 30.

הודעהנשלח: 16/11/2012 ב- 09:44:58    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

חזל"ש.

כמי שחווה לא מעט רגעי משבר בשנה האחרונה-המתוק הגדול על סף גיל ההתבגרות, ופתאום רואה את הסוכרת שלו אחרת. המתוק השני עדיין חדש, והוא גיבור אמיתי ומעורר הערצה, אבל הוא רק בן תשע ויש רגעים קשים. ואמא שלהם טרם השלימה עם העניין הזה בכלל...
אז אני חושבת שהדרך הנכונה להתמודד עם התפרצויות של הילדים היא פשוט לראות את זה ככל התפרצות אחרת. לילדים קשה לפעמים. קשה להם ללכת לבית ספר כל יום. קשה להם למלא מטלות. קשה להם עם החברים וקשה להם כשכואב הראש או האף סתום. וקשה להם גם עם הסוכרת. בכל מקרה ההורים שם כדי לתמוך ולתת גב וכתף. סה טו.

אם ההורים לא נסחפים לבור הרגשי הזה גם הילדים ילמדו להתמודד עם הסוכרת ולקבל אותה כחלק מחייהם, עד שיבוא המרפא. מחייך
בינתיים אין לנו ברירה אלא לתת להם כוח לשאת את הסוכרת בגאון.
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
אורח






הודעהנשלח: 17/11/2012 ב- 19:15:30    כותרת הודעה: תגובה עם ציטוט

קובי, לא ראיתי את השם שלך מוזכר כלל בדרך אל הבנק. יש מיליארדים של דולרים בדרך אל הבנק של כל החברות. אני לא מבין מה הביא אותך להגיב בכלל
חזור למעלה
חזור ההודעה נעולה. אינך יכול לכתוב תגובות או לערוך את ההודעה, אם אתה כתבת אותה הפורום נעול. אינך יכול להוסיף הודעות, לכתוב תגובות ולערוך הודעות של עצמך <-לנושא הקודם חזרה לפורום הנוכחי לנושא הבא-> להודעות אחרונות/פופולרית
   עמוד ראשי -> פורום סוכרת נעורים (סוכרת סוג 1, סוכרת בילדים)
הצג הודעות קודמות:   
כל הזמנים הם שעון ישראל (GMT + שעתיים)
עמוד 1 מתוך 1

 
אתה יכול לשלוח הודעות בפורום זה
אתה יכול להגיב להודעות בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה


הודעה על סיום פעילות האתר 3.2.2013 

קישורים לא ממומנים

האם ויטמין פשוט המחולק בחינם יכול למנוע סוכרת, קרא עוד ...

האם הסיבוכים חומקים לנו מתחת לרדאר?

"אנשים מתוקים לחיים ארוכים" אם בריאותך חשובה לך כדאי שספר זה ישכון בביתך



מתוקים - סוכרת
בשבילכם מ-1999
| טיפים | חברים | תזונה | פורום סוכרת | מדריך | ספרונים | חיפוש | מאמרים | וידאו |
| המדור של פרומקין | כאן ד"ר קנטר | שניידר - דפי מידע | קישורים | כלים | מה חדש? | מוצרים |

| תנאי שימוש | אודות |  |



Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group
Powered by phpBBHeb © 2002 phpBBHeb